"מביאים לי מתנות 

גם גדולות וגם קטנות 

מניחים הם בפינה 

ויוצאים אל הגינה "

                                                    -עוזי חיטמן, המשפחה שלי

לאמא ואבא,

אני מעניקה לכם מתנה ובה שלושה עשר לבבות כמספק שנותי עם ערכים שאתם מעניקים לי מדיי יום ועלייהם אני רוצה להגיד לכם תודה.

<3חיבוקים ונשיקות

<3 אהבה
<3 אכפתיות
<3 אושר
<3 בריאות
<3 הבנה
<3 הגשמה
<3 התחשבות
<3 יושר
<3 כבוד
<3 מסורת
<3 מעורבות 
<3 מצוינות

אח"י אילת - עבודת מחקר

המשחתת אח"י אילת, פעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1956 וטובעה בשנת 1967 ע"י טילים מצריים.

בתקופה שלפני טיבועה נהגה אח"י אילת לסייר מזרחית לפורט סעיד ואף הגיעה לטווח של 10ק"מ מהחוף המצרי. ב-20באוקטובר 1967 הפעילה המשחתת כשעל סיפונה 199 אנשי צוות וחניכי גנ"ק (גילוי, נווט, קשר) לסיור באזור פורט סעיד. למחרת בערב ה-21 לאוקטובר בערך בשעה 21:17 כאשר המשחתת הייתה במרחק של 13.5 מייל מפורט סעיד נורה לעברה טיל מפתח פורט סעיד אשר פגע בחדר המכונות שבמרכז האניה, לאחר שתיים או שלוש דקות פגע טיל נוסף בדופן האניה השמאלי. שניי הטילים שיתקו לחלוטין את מערכות ההנעה והקשר. בבסיס התורן פרצה שריפה והאנייה החלה נוטה על צידה. בחלוף מספר דקות הצליחה האנייה ליצור קשר באמצעות מכשיר קשר רזרבי עם יחידת צה"ל המוצבת בסיני וביקשה עזרה. כעבור כרבע שעה בערך יצא עוד טיל מנמל פורט סעיד ושיגר את חימושו לעבר המשחתת הפגועה. הטיל הראשון ששוגר נפל למים מיד לאחר השיגור אך הטיל השני פגע בירכתי האנייה באזור תותח מס' 3 וגרם להתלקחות של שריפה מעל מחסניי התחמושת. ארגזיי תחמושת שהיו על הסיפון החלו מתפוצצים וסיכנו את חייהם של 36 הניצולים אשר נלכדו בירכתיים. מפקד האנייה הודיע על נטישת המשחתת וצוות האנייה קפץ למים. לאחר הנטישה שוגר טיל רביעי אשר פגע במים בסמוך לאנייה הטובעת. התפוצצות טיל הסטיקס במים, התפוצצות התחמושת במחסן התחמושת של האנייה הטובעת והתפוצצות פצצת העומק שהייתה באונייה גרמו לנפגעים רבים מבין הניצולים במים אשר סבלו מפגיעות הדף פנימיות.

במהלך הלילה התנהל מבצע לחילוץ אנשי הצוות. מטוס "נורד" הצניח סירות הצלה מתנפחות ופיזר פצצות תאורה, מסוק "סופר פרלון" החל בחילוץ החיילים מהמים. בשעה 23:00 בערך הגיעו ספינות חיל הים שאספו גם הם ניצולים וגופות בסיוע אנשיי הקומנדו הימי. הניצולים וההרוגים רוכזו בחוף "רמוני". בשעה 03:00 לפנות בוקר בערך הסתיים הפינוי. בתום האירוע נספרו 47 הרוגים ו-91  פצועים. אחדים מאנשיי הצוות, שגילו אומץ יוצא דופן במהלך החילוץ צוינו לשבח ע"י הרמטכ"ל ומפקד חיל הים.

שעות אחדות קודם לטיבוע "אילת" הגיע ליחידת ההאזנה של אמ''ן מידע שבו מתכננים המצרים פעולה התקפית באזור פורט סעיד. לא ידוע האם המידע הזה היה עשוי לשנות את המצב או לא אך אין ספק שלא הגיע למפקדה של "אילת".

על נסיבות טיבועה של "אילת" אמר אברהם בוצר, סגן מפקד חיל הים בעת טיבועה של הספינה, בראיון ליוסי מלמן :"הייתה סדרת תקלות, כולל קשר מודיעיני. אבל בראש ובראשונה, האנייה אינה הייתה צריכה להמיצא היכן שנמצאה. כולם - המטכ"ל שהורה לה לצאת לסיור, וכל הפיקוד הבכיר חיל הים, כולל אני - יכולים היו להתנגד ולסכל את הפקודה".

עקב תקלות אלו אחיה הקטן של סבתי אירית מצד אבי, יעקב, נהרג. יעקב הגיע לבית החולים שהוא שלם מבחוץ ולאחר כמה בדיקות, גילו כי יעקב סבל מפגיעות הדף פנימיות אך כשגילו זאת היה מאוחר מדי... ומאז מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מתאספת כל משפחתו של אבי לטקס האזכרה בבית הספר בו למד יעקב בעיר בת ים ולאחר מכן נוסעים לבית הקברות הצבאי בקריית שאול. לאחר הטקס אנו נוהגים להגיע לביתם של סבתי וסבי ואוכלים יחדיו.

אבי, יעקב-קובי שנקרא על שם אחיה של סבתי נולד ביום האזכרה השני למשחתת אח"י אילת.

המשחתת אח"י אילת

יעקב פלומניק, אחיה הקטן של סבתי אירית

"דרך ארץ קדמה לתורה"

הערך אשר בולט במשפחתי במיוחד מכל ערכיי בית הספר הוא כבוד.אני חושבת כך מכיוון שמשפחתי היא משפחה אשר מכבדת אחד את שנייה, נותנת את הכבוד הראוי לכל בן אדם ומכבדת את הבקשות אחד של השנייה.

 "הייתי בפריס וגם ברומא

ראיתי את שבעת פלאי תבל, 

בקוטב הצפוני וגם דרומה, 

אך אין מקום כמו ארץ ישראל"

מסלול נדודיה של סבתי אירית מהצד של אבי- 

http://tourbuilder.withgoogle.com/builder#play/ahJzfmd3ZWItdG91cmJ1aWxkZXJyEQsSBFRvdXIYgICAwoOVtwoM

מסלול נדודיה של סבתא רבה לילי מצד אמא-
https://tourbuilder.withgoogle.com/builder#play/ahJzfmd3ZWItdG91cmJ1aWxkZXJyEQsSBFRvdXIYgICAgo-k0AgM

"רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה." 

אילן היוחסין של משפחתי

" אמא יקרה לי "

לאמי קוראים עינת, בת למיכאל ובלה ואחות לענבר וערן.

אמא שלי נולדה בשוויץ עקב שליחות מטעם העבודה של סבי, כשהייתה בת חודשיים חזרה המשפחה לישראל וגרה בכפר סבא, בבית אמי דיברו עברית.

שם המשפחה של אמי לפניי הנישואים היה עמידן, סבי עיברת שם זה מלינסקי, פירוש השם עמידן הוא מהשם בן-עמי א-נגזרת השם עמיאל.

אמי למדה בבית הספר היסודי "ברנר" ולאחר מכן עברה לחט"ב "שרת" ולבסוף למדה בתיכון "כצנלסון". אמא שלי לומדת עכשיו באוניברסיטה ומעשירה תואר כללי.

בהכשרתה אמי יועצת מס וחשבת שכר, כיום אמי עובדת יחד עם אבי וממונה על תכום הכספים והשכר.

לאמא שלי יש תחביבים רבים בניהם גם לאפות, היא אופה דברים מיוחדים וטעימים.

אמי שמרה על קשר עם חברת ילדות אחת אולם זה קשר רופף.

אמא שלי מספרת על הפעם הראשונה בה פגשה את אבי, זה היה כשהייתה בת 15 ויצאה יחד עם חברתה הטובה רחל מבית הספר. אחיה הגדול של רחל בא לאסוף אותה מהלימודים עם הרכב ורחל הציעה לאמי טרמפ, רחל התיישבה ליד אחיה ואמא שלי רצתה להיכנס למושב האחורי של הרכב שהיה עמוס בתקליטים. אמי התעכבה בלהזיז את התקליטים ועוד בטרפ הספיקה להתיישב בספסל האחורי איחה של רחל החל בנסיעה, אמי נפלה לאחור, לכביש, כשגלגל הרכב עלה על רגלה. כעבור כמה מטרים רחל ואחיה גילו שאמי לא ברכב וחזרו לאסוף אותה . הייתה זו הפעם הראשונה בה נפגשה אמי עם אבי .

מאז גיל חמש עשרה  אמי בת בית בבית חברתה הטובה שלימים הפכה לגיסתה .

 "ואבא שלי הוא הטוב בעולם" 

לאבי קוראים יעקב, בן לאברהם ואירית כהן. ואח לרחל.

שמו הפרטי ניתן לו על שם דודו יעקב שנפל במשחתת אח"י אילת בחול המועד סוכות 1967. יד הגורל או סימן משמיים אבל באותו זמן שסבתי ילדה נערך בבית העלמין הצבאי בקרית שאול טקס אזכרה למלאת שנתיים לטיבועה של המשחתת. בגלל צירוף המקרים המיוחד החליטו סבי וסבתי ששמו יהיה יעקב.

שם המשפחה של אבי לא השתנה, משמעות המשפחה הוא על שם אהרון הכהן, אחיו של משה רבנו.

אבי נולד בישראל וגם אחותו כשהיה בן 11 עבר לארצות הברית עקב שליחות מטעם העבודה של סבא שלי. שפת הדיבור בבית שלו הייתה עברית.

אבא שלי מנהל חברת מחשבים בישראל ובאנגליה, הוא ואמי עובדים באותה חברה.

תחביבו של אבי הינו נהיגת מירוצים, הוא מתחרה בהרבה תחרויות.

כשאבי עלה לכיתה א' המורים ישר הבחינו בכך שהוא תלמיד מחונן והציעו להעלות אותו כיתה אך הוריו לא הסכימו עקב כך שהיה קטן. אבל כן הלך להעשרה במכון ויצמן. כשסיים את היסודי עבר לחט"ב "שזר" ולאחר מכן לתיכון "אורט שפירא" .

אבא שלי שומר על קשר עם חבריו עוד מהחטיבה ומהתיכון ומרבה להיפגש איתם.

"מתנות קטנות, מישהו שלח לי מתנות קטנות"

"מתנות קטנות, מישהו שלח לי מתנות קטנות" -רמי קליינשטין

כחלק מהווי המשפחתי אנו נוהגים לטייל בארץ ובעולם.                                                 לאחרונה במלאות לי שנים עשר שנים הוריי העניקו לי מתנה מדהימה וחוויה עצומה, "summer school" אין לתאר את ההתרגשות והחוויות.
טסתי לשם עם נועה אברמוביץ' והחוויה קירבה אותנו לחברות טובות מאוד 3>             פגשתי שם חברים חדשים מכל העולם, אשר הפכו לחברים טובים שלי שאיתם אני בקשר עד היום.בעתיד אני רואה את עצמי לומדת בחו"ל ומגשימה ומגשימה את שאיפותיי.

קישור לסרטון: http://instagram.com/p/q7Ces-I2c7/?modal=true

אני והמדריכה ראשל

אני ונועה

אני ומרטין (ילד גרמני שהכרתי)

אני והקבוצה מישראל